" והלכנו כולנו לכפר פקיעין... שהוא ודאי ארץ ישראל כצפת וטבריה, ויש שמה מערה שבה נטמן רשב"י עליו השלום, והחרוב שממנו היה מתפרנס, וקידשנו עצמינו שם ולמדנו שם ב' חודשים, סיוון ותמוז, בכל תנאי המדרש"
אזלו טשו במערתא איתרחיש ניסא איברי להו חרובא ועינא דמיא והוו משלחי מנייהו והוו יתבי עד צוארייהו בחלא כולי יומא גרסי בעידן צלויי לבשו מיכסו ומצלו והדר משלחי מנייהו כי היכי דלא ליבלו
חשש רבי שמעון שמא יענו הרומאים את אשתו והיא תגלה את מקום מחבואם, הלך והתחבא במערה.
אירע נס, ובמערה עלה עץ חרובים ומעין מים, והיו רבי שמעון ורבי אלעזר משביעים את רעבונם בחרובים ובמים. במשך היום, היו מכסים את עצמם בחול ולומדים תורה. כאשר הגיע זמן התפילה, היו מנערים את החול, לובשים את בגדיהם ומתפללים. וכל-כך למה? כדי שבגדיהם לא יבלו.
"דע, שאין ספק כי יש מקומות בעולם מיוחדים לדבר קדושה אלקית ביותר,ובפרט המערה שהיה רבי שמעון בן יוחאי הקדוש נטמן ראוי לזה, ואין ספק שהיה נגלה אליהו להקדוש רשב"י כמה פעמים במערה, והיה גילוי של אליהו נמצא שם בשכבר, גם עתה נגלה שם אליהו" (נצח ישראל פרק כח)
הלכנו בהיחפז להתפלל תפילת שחרית אל פתח המערה אשר היה טמון בו התנא רבי שמעון בר-יוחאי ואלעזר בנו שלש-עשרה שנה.
החרוב עומד שם עוד לפני פתח המערה.התפללנו שם בציבור תחת צל החרוב, אמרנו שם זהר אצל פתח המערה, ואל תוכו לא הלכנו, גם לקחנו מעלי החרוב אל אמתחתנו כאשר יכולנו שאת, כי הוא נודע ומפורסם לסגולה נפלאה ויקרה לכל דבר, ואף להחזיק בבית.
אבל מפרי החרוב ציוה עלינו המשמש לבל ניגע בהם, כי לא ינקה הלוקח מהם ובנפשו הוא. והראה לנו כמה עצים מונחים שם מענפי החרוב הזה, אשר כרתו הגויים ונתנו על גגי בתיהם, וכל באי הבית היה להם לראש ולענה מר כמוות, עד אשר הרסו עד היסוד והביאו העצים בחזרה לפני פתח המערה, ועדיין מונחים שם
העמותה למורשת הגליל העליון הנה עמותת תיירות הפועלת באזור הצפון בכלל ובכפר פקיעין בפרט. העמותה פועלת בשיתוף עם אתרי התיירות המובילים ומציעה חבילות סיורים ואירוח אטרקטיביות וייחודיות. העמותה מציעה מגוון רחב של אפשרויות תיור ונופש וכן פעילויות אתגר וחינוך.